קובי שמעוני, (סאבלימינל) הוא האיש שהתחיל את ההיפ הופ הישראלי והפך אותו לתרבות. מי שפעם נחשב למחתרתי וקיצוני, הוא היום דמות קבועה במיינסטרים הישראלי, מפיק מוזיקלי מבוקש ושופט בתוכנית ריאלטי מיוזיק בפריים טיים הטלויזיוני בארץ. עכשיו הוא מגיע להקפיץ את הקהל באל איי במסיבת חנוכה הענקית בדאון טאון.
ההיפ הופ הישראלי הפך בשנים האחרונות לסגנון המוזיקה האהוב והפופולרי בישראל. מה שהתחיל כאומנות שוליים באמצע שנות ה-90, הפך להיות חלק מהזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית עם להקות כמו שב״ק ס וסאבלימינל, המשיך עם ׳הדג נחש׳, והפך במהרה לתעשיה סופר מצליחה של אמני ראפ והיפ הופ ששולטים במצעדי ההשמעות ברדיו, מבצעים שיתופי פעולה מיוחדים עם זמרים וזמרות מהז’אנר הים תיכוני, הרוק והפופ הישראלי.
קובי שמעוני, או בשם הבמה שלו ׳סאבלימינל׳ הוא האיש שלמעשה התחיל את הכל. אם תרצו הסנדק של מוזיקת ההיפ הופ הישראלית. שמעוני אסף עימו כישרונות רבים איש איש בתחומו וקרא להם: משפחת TACT. ביחד, החלו מחדירים את עולם הקצב והלירק של ניו יורק לתל אביב. עם תום שירותו הצבאי הוציא את האלבום עליו עבד עוד שנים לפני: ״אור מציון״, ששומר על מעמדו כאלבום ההיפ הופ הנמכר ביותר בישראל והתווה את הדרך לבאים אחריו. היום, שמעוני הוא תעשיה: מנהל את לייבל התקליטים המצליח ׳טאקט רקורדס׳, מפיק מוזיקאלי מבוקש ושופט בתוכניות מיוזיק ריאליטי. לפני שבועיים גם שיחרר סינגל חדש לרדיו בסגנון האפרו ביט שזוכה להצלחה גדולה. ערכתי עמו ראיון רגע לפני שהוא מגיע להופיע ולהנחות את מסיבת חנוכה הענקית של הקהילה הישראלית בלוס אנג’לס.
קובי אל איי לא זרה לך
״ממש לא, הופעתי כאן במון בעבר. גם בחגיגות ה-60 למדינת ישראל; זה היה בפארק עם שלומי שבת. הייתי עושה גם הופעות ב״אוולון״ ובכל מיני מסיבות בעיר. בשנים האחרונות לא היה לי זמן להגיע, אבל עכשיו אני שמח לבוא לבקר.״
כיצד נולד הסינגל החדש ״עושה מה שבא לי״?
״עושה מה שבא לי״ הוא חלק מאלבום שכולו מתאפיין בסגנון האפרו ביט- ז’אנר מוזיקלי שתפס אותי לפני שנתיים. ממש נשאבתי לתוך הדבר הזה, ואני שומע המון אמנים שמגיעים מניגריה, מקניה ומקומות כאלו. אני כל כך בתוך זה שלאחרונה זה בא ממש על חשבון ההיפ הופ שאני כל כך אוהב. הכל התחיל בטיול לתאילנד. התגלגלתי למסיבה של חבר׳ה צרפתים שהביאו את הסצנה הזו לפני שאר העולם. אפרו ביט היא למעשה מוזיקה אפריקאית שפוגשת את הסאונד של היום. הייתי בשוק לגלות מוזיקה חדשה שאני כל כך אוהב ומיד התחלתי לכתוב מוזיקה כזו. ״עושה מה שבא לי״ הוא הסינגל השלישי שהוצאתי בסגנון הזה. הראשון היה ״תן למוזיקה לדבר״ שעשה כבר 30 מיליון צפיות ביוטיוב. ״עושה מה שבא לי״ זה שיר שמאוד מאפיין את החיים שלי. תמיד הייתי מנסה לכבוש פסגות: את הפלייליסט הזה או את ההופעה ההיא, ועכשיו אחרי הרבה שנים אני במקום אחר לגמרי בחיים: אני כבר אבא לילדים, יש לי למעלה מ 55- שירים שהיו מקום ראשון בישראל; גם שלי וגם שהפקתי לאמנים אחרים. אני עם מופע גדול שנקרא ׳הקונצרט׳ שרץ כבר שנתיים ומאוד מצליח בכל הארץ. אני מרגיש שאני כבר לא צריך להוכיח ולהילחם. זה מקום שמאוד רציתי להגיע אליו. היום אני כותב המון בשביל אחרים אבל גם לעצמי, וזה המקום של השיר- להיות חופשי לעשות מה שבא לך ולתת למוזיקה לדבר.״
בקליפ של השיר אתה מופיע צבוע כגבר שחור.ספגת ביקורת קשה על כך; אמרו שהוא גזעני ומזכיר את ה׳בלק פייסינג׳ מארצות הברית שהציג ניכוס ולעג לתרבות השחורה בידי האדם הלבן.
״שמעתי את הביקורת הזו ואני כל כך לא מסכים איתה. אני חושב שזה טמטום לחשוב שאני מנכס תרבות של מישהו אחר. אנחנו חיים במדינת ישראל. כולנו נולדנו בשילוב של מיליון תרבויות. הבן אדם האחרון שאפשר להדביק לו תדמית של גזען זה אני. כל השירים שלי תמיד מדברים על ביחד ועל שוויון. בקליפ עשיתי שלוש דמויות :אחת לבנה, אחת של מלך ואחת של מלך שחור. בלייק פייס קיבל את הביקורת בארצות הברית כשלבנים היו צובעים את הפנים שלהם בשחור ועושים תנועות של דבילים כדי להשפיל את השחורים. אני צבעתי את עצמי שחור אבל התלבשתי כמלך עם כתר, לא הייתה פה שום השפלה אלא עשיית כבוד. השחורים לא יוצאים נלעגים בקליפ אלא מלכים. בקליפ מופיעים גם רקדנים שחורים שרוקדים איתי ביחד, אז זה ממש לא אותו הדבר. אני חושב שאנשים מחפשים ביקורת מתחת לאדמה שיהיה על מה לדבר עליו.״
איך גילית את ההיפ הופ בפעם הראשונה?
״אתה יודע זה קצת נדוש להגיד אבל ההיפ הופ גילה אותי. הייתי ילד מאוד מוזיקלי ושמעתי הרבה את Voice of peace (תחנת רדיו פיראטית ששידרה מאוניה בשנות השבעים ותחילת התשעים עד להטבעתה בים). היו מנגנים שם את הדברים הכי חדשים וחמים שיצאו מארצות הברית ואירופה. אלו היו שנים של פריחה בעולם הטכנו, סי אנד סי פקטורי מיוזיק, סנאפ, דוקטור אלבן. היו גם טו אנלימיטד ואיסט 17. תמיד הייתי עושה את כל הפרייזינג והראפ באנגלית וכולם היו מתפלאים מאיפה אתה יודע אנגלית כל כך טוב ואיך אתה שר את זה. הבנתי שיש משהו שאני מאוד טוב בו.״
״בבית ספר היה לי קשה כי הייתי דיסלקט, אבל העניין של המוזיקה היה לי כל כך קל וטבעי עבורי. היית יכול לשמוע שיר ביפנית שלוש פעמים והייתי יודע אותו בעל פה. בשלב יותר מאוחר גילית את ׳פאבליק אנמי׳, אם סי האמר ואל אל קול ג’יי. התחלתי להבין שזה חלק מתרבות ההיפ הופ, והייתי מושפע מכל הז’אנר הלוחמני והגאנסטר ראפ שמגיע מלוס אנג’לס.
הרגע הזה שגילית שהיפ הופ זה משהו שאני רוצה לעשות כל החיים היה כששמעתי את האלבום הראשון של ׳נוטוריוס ביג׳- Ready to die שיצא ב- 1992 והכניס אותי לתוך העולם שלו. מצאנו את יואב אליאסי (הצל) ואת צ’ולו, ויחד עם כל מיני חבר’ה הקמנו את סצינת ההיפ הופ בישראל. חיפשנו לפתוח לעצמנו מועדון שנוכל לנגן שם את המוזיקה שלנו. לקבוצה שלנו TACT- Tel Aviv City Team וזה עבד. הבחור הכי גדול בחבר׳ה שלנו היה שומר בשער, ואחר כך הוא גדל ונהייתה לו חברת שמירה משל עצמו. הראשון שהיה לו רשיון היה מסיע אותנו ואחר כך נולדה לו חברת הסעות של אמנים. הבחור שבא מחו״ל עם תקליטים נדירים היה הדי ג’יי שלנו. כבר ב- 1997 החומרים הראשונים יצאו החוצה והגיעו לתודעה כשהוצאנו את האלבום ׳ישראלים עצבניים אחד אחד׳.״
התחלת הקריירה המשמעותית של סאבלימינל הייתה צריכה להמתין עד לאחר תום שירותו הצבאי כחייל קרבי בצה״ל. אך מיד עם שחרורו בתחילת שנות ה-2000 הפך את משפחת ״תאקט״ לחברת תקליטים עצמאית, וביחד עם ״הצל״ שחרר את אלבום הבכורה האדיר שלהם ״האור מציון״, שהיה למעשה המפץ הגדול של עולם ההיפ הופ הישראלי. האלבום זכה להצלחה אדירה והוכיח שניתן לעשות את זה בעברית.
למרות ההצלחה המסחרית התגובות בתקשורת הייתה לא פשוטה.
״כן, הרגשתי שיש לי אויב גדול. בתקשורת ניסו לצייר אותי כפאנט ימיני וקיצוני. כתבו עלינו דברים כמו ״נוער הגבעות אצלנו בתל אביב״. היה קשה לעכל אותנו כי לא נראינו כמו המוזיקה הסטנדרטית בישראל. באנו כמו חבורה של אריות עם שרשראות, מגן דוד וכובעים ולא ידעו איך לאכול אותנו. ״
אתה בטוח שזה היה רק המראה שלכם? היו לכם גם מסרים פוליטיים, ימניים וציונים. באותה התקופה פעלה גם להקת שב״ק ס שאותם התקשורת דווקא קיבלה בהתלהבות רבה. ״אנחנו ושב׳ק ס זה שני הפכים. בשירים שלהם ברוב המקרים הם התעסקו בשטויות. עם שירים כמו ״מכופף הבננות״ וכאלה. זה היה כיף וקליל וזה היה מותר. אנחנו באנו עם אג’נדה פוליטית וחברתית ודיברנו בכוונה בשפה נמוכה של הרחוב כדי שאנשים יקשיבו למילים. זה היה שונה ממוזיקה ישראלית של אז שנכתבה בשפה מאוד גבוהה. האופנה והבגדים שלנו, התכשיטים, הקעקועים, הכובעים והסאונד של המוזיקה היה זר וזה עשה ממש מהפכה.״
השולחן מסתובב; בהתחלה לא קיבלו אותך והיום אומרים עליך שאתה יותר מידי ממוסחר, פופולארי ולא ראפר אמיתי.
״על כל הטובים והמוכשרים אומרים שהם כבר לא ראפרים. גם בארצות הברית יש ראפרים מצליחים שאומרים עליהם שהם כבר לא ראפרים: כמו ג’יי זי ודרייק. אלו ראפרים שתמיד מחפשים לאתגר את עצמם ולעלות יותר גבוה. הם לא נצמדים למה שהם עשו בעבר. אני לא מוצא הגיון להמשיך לעשות אותם דברים שעשיתי פעם. זה ישן ומשעמם אותי. אני מנסה להמציא את עצמי מחדש ולעשות דברים שיאתגרו אותי.״
מה זה מוזיקה ישראלית בשבילך ?
״היום מוזיקה ישראלית בעיני באה בצבעים של היפ הופ פוגש משהו. כל הלהיטים הגדולים במועדונים הם שירים עם שילוב של השניים. למשל ״מסיבה בחיפה״ של האולטראס, ״האור״ של אליעד. מוזיקה שנשמעת פרש פוגשת היפ הופ עם רגאטון, וחייב תמיד להיות ראפר טוב שמשתלב. זה מה שהחבר׳ה הצעירים בישראל אוהבים. ״
עשית המון שיתופי פעולה. אמן שאתה אוהב במיוחד ?
נהנתי לעבוד עם כולם: קובי פרץ, ליאור פרחי, מירי בן ארי בארצות הברית, דיויד ברוזה ושלומי שבת. אם אני צריך לבחור מישהו ספציפי: עם גד אלבז היה לי נורא כיף לעבוד. הוא גר היום במיאמי ועשיתי איתו שיר שנקרא ״הכל מלמעלה״. גד הוא אחד הכישרונות המיוחדים שיש לנו. יש גם את ליאור אלמליח שהוא פייטן וזמר אדיר; עשיתי איתו כמה שירים וכל פעם שהוא פותח את הפה אני מרוסק ממנו ממש.״
אמן אמריקאי שהוא השראה עבורך?
״למרות שלמוזיקה שהוא עושה היום אני פחות מתחבר;האמן שאני הכי מעריך זה ג׳יי זי. הסתכלתי על איך שהוא הגיע מלמטה, מהגטו והיום הוא הנשיא של הלייבל הכי גדול של ההיפ הופ בארצות הברית. הוא גם נשוי ל׳קווין בי׳ (ביונסה), עושה סיבובי הופעות בהיכלים הגדולים ביותר בעולם. יצא לי לפגוש אותו בפעם הראשונה בניו יורק והרגשתי את הפרפרים בבטן. ככה נפל לי האסימון שאם יש מישהו שאני ממש מעריץ זה אותו. ״
מה מחכה לנו בהופעה בחנוכה?
״זו הולכת להיות הופעת מסיבה. אני אגיע להנחות ולתת כמה שירים בכיף שכולם אוהבים. זה לא המופע המלא שלי, אבל הכנתי כמה דברים במיוחד בשבילכם. הולך להיות שמח עם דיג’יים טובים וגם יעלו להופיע איתי זמרים מקומיים. נעשה גם להיטים חדשים וגם את הישנים מהעבר. הולך להיות כיף, ויאללה שכולם יבואו לשמוח איתנו.״