״מלך הבהמות״ הוא סרט דוקומנטרי חדש שמציג את נושא הציד באפריקה מזווית לא שגרתית • הסרט מעניק במה לציידים, ומסביר מה גורם להם להתעסק בתחביב היקר והמפוקפק • לשני היוצרים ישראלים: נדב הראל ותומר אלמגור • לקח שנים להביא את הסיפור אל המסך שמעורר תהייה מי הטוב, מי הרע והאם האריה הוא באמת מלך הג׳ונגל.
נושא הציד הבלתי חוקי של אריות באפריקה זכה להד תקשורתי בשנים האחרונות. הרבה בעקבות מקרה הריגתו של סיסיל; האריה המפורסם שחי במשך שנים בשמורת הפארק המוגנת הואנגה בזימבבואה, והיווה אטרקציה תיירותית עבור חובבי טבע רבים שבאו במיוחד לצפות בחיית הפרא המרשימה.
הרופא המיליונר, ד״ר וולטר פאלמר ממינסוטה, חובב ציד מושבע, פיתה את סיסל האריה לצאת מהשמורה המוגנת ואז ירה בו. בהמשך ערף את ראשו בעזרת צוות מקומי ולקח אותו למזכרת. את תמונות המאורע הציג בגאווה ברשתות המדיה החברתית השונות. התמונות זעזעו את הציבור הרחב ואת ארגוני זכויות בעלי החיים, שבעצומה ענקית של יותר מ- 400 אלף חתימות העלו את הנושא לסדר היום הציבורי ודרשו להעמיד את פאלמר לדין.
KING OF BEAST הוא סרט דוקומנטרי חדש ומעניין המציג את נושא הציד באפריקה בזווית אחרת, ולמעשה מעניק במה לציידים עצמם להסביר מדוע הם עושים את מה שהם עושים.
מאחורי King Of Beast עומדים שני יוצרים ישראלים: נדב הראל ותומר אלמגור. הראל הוא במאי סרטים דוקומנטריים פעיל ומוכר בישראל. במהלך הקריירה הקולנועית שלו עשה סרטים בנושאים יוצאי דופן כמו: פדופיליה ושליטה במוח באמצעות אלקטרודות. אלמגור מגיע מעולם הקולנוע העלילתי וזוהי העשיה הדוקומנטרית הראשונה שלו.
במרכז הסרט, מוצג סיפורו של אהרון נילסון; צייד אמריקאי מדנבר קולורדו, שגדל לתוך עולם הציד אותו הכיר לו אביו כבר מגיל צעיר. נילסון מגיע לטנזניה לאחר שקנה את הזכות לצוד בה כששילם למעלה מ- 100 אלף דולר על ראשו של אריה. הסרט מעניק הזדמנות נדירה להציץ לחייו של נילסון בביתו ( מוקף פוחלצים של חיות טרף שצד במהלך השנים), אימוניו בחדר הכושר והמסע לטנזניה במחוז טבורה שנמשך כחודש שלם בתנאי שטח לא פשוטים ובטמפרטורה של 120 מעלות פרנהייט.
אלמגור: ״עבדנו על הסרט הזה כמעט 7 שנים. בהתחלה רציתי לעשות סרט שמבייש את הציידים כדי שהם יפסיקו לצוד. אבל אז הבנתי שבטנזניה לא הכל זה שחור או לבן. אני חייב המון לאישתי גבריאל ששותפה איתי ב- Urban Tales Productions חברת הקולנוע שלנו. גבריאל הייתה אחראית על גיוסי הכספים לסרט ושותפה פעילה. בלעדיה לא היה סרט.
בטנזניה נמצאים כמעט מחצית מאריות הבר שנותרו בעולם. החוק במדינה מאפשר לצוד אריות מחוץ לשמורות המוגנות. מחוז טבורה אינו שמורה כזו, אלא מתחם די מפורז שנחכר על ידי מיליארדר מוסלמי, תושב טנזניה בשם אכרם עזיז, שמאפשר לציידים להגיע מספר פעמים בשנה לצוד אריות בצורה מבוקרת. בכסף הרב שהם משלמים בעבור ״התענוג״ משתמש הבעלים כדי לתחזק את השמורה ולהגן על האריות הרבים החיים באזור. זאת בעזרת צוות אבטחה ושמירה שמפטרל במקום, מתחזק את השטח הענק ומכין אותו לתיירים.
king Of Beast נפתח בקטעי ארכיון ישנים המציגים ציידים משבטים אפריקאים חמושים בכידונים, רודפים יחפים אחר אריה כשכידונים בידהם ומנסים לצוד אותו. ללא רובים או כוונות אלא בצורה הפרמיטיבית של פעם. הקריינות ברקע מדברת על הכבוד הגדול לו זוכה הצייד ומציג את הטקס המסורתי של החגיגה בתום הציד.
נדב הראל ותומר אלמגור במהלך הצילומים בטנזניה
במעבר חד, הסרט לוקח אותנו לחייו של נילסון הצייד כשהוא מתכונן לקראת יציאתו לאפריקה. חמוש במיטב הנשק והטכנולוגיה: מכשירי ניווט, מצלמות, רכב שטח, רובי כוונות, משקפי ראיית לילה ועוד. הוא נפרד בשיחת ׳פייס טיים׳ מחברתו: ״כמה אתה אוהב אותי״ שואלת האחרונה, ״לא כמו שאני אוהב את האריות״ עונה.
במסע לטנזניה מקבל נילסון אירוח וי אי פי, בעוד צוות יוצרי הסרט זרוקים בספסל האחורי של הג’יפ. כולם משכימים קום בארבע לפנות בוקר ולאחר ארוחה דלה יוצאים לחיפוש אחר האריה. במשך 18 שעות ביום הם מתקינים מצלמות באזורים שונים, מניחים פתיונות של פיגרי חיות ומנסים להתחקות אחרי עקבות האריה. התוצאה המוצגת בסרט מטרידה לפרקים, אך באותה נשימה אותנטית ומשכנעת.
שאפו גדול לאלמגור את הראל שהצליחו למצוא צייד שהיה מוכן לחשוף עצמו כך. ב -Q & A לאחר הקרנת הבכורה בהוליווד גילו השניים שנילסון לא אהב את התוצאה הסופית, הדרך בה הוא מוצג בסרט ואף איים לתבוע אותם. לזכות היוצרים יאמר שהסרט מציג באופן אותנטי את התנהלותו של נילסון, שמנדב בקלות תמונת מצב של עבודתו. הוא נראה גאה בתחביבו ומנמק: ״בן האדם נמצא בראש שרשרת המזון.״ כמו כן, נילסן מבקר את התדמית החביבה של האריה בסרטי וולט דיסני: ״אריה לא רוקד בג’ונגל עם החיות, הוא הורג אותם, הוא רוצח.״
אלמוגור סיפר על אחד האתגרים המרכזיים בהפקת הסרט:״חלק גדול מזמן העבודה על הסרט היא למטרות תחקרים ולמצוא את הצייד שיהיה מוכן להצטלם. רוב הציידים הם אנשים מאוד עשירים; כמו הבנים של דונלד טראמפ או מלך ספרד שגם צד באופן קבוע. הם שומרים על פרטיותם ולא רוצים להיחשף. אהרון נילסן הרבה יותר אמיץ מציידים אחרים, מפני שהוא אמר- זה מה שאני עושה ואני מוכן לעמוד מאחורי זה.״
בתום הסרט שאלתי עצמי מהי האג’נדה מאחוריו. בקלות ניתן לחשוב שיוצרי הסרט בעד ציד אריות בשטחים בהם החוק אינו אוסר על כך.
אלמגור: ״לא רצינו לעשות סרט עם מומחים שיושבים ומדברים על בעד ונגד, אלא להראות את זה כמו שזה. הצופה חכם והוא מחליט בעצמו. הסרט מזמין אותו לשאול שאלות.״
אם תהיתם מה צופן העתיד לאריות במחוז טבורה. אלמגור מספר שהשטח יעבור בקרוב לחקלאים מקומיים שכנראה יצאו במלחמת חורמה נגד האריות, מפני שאלו ניזונים מידי פעם מהבקר שלהם. ״לאריות אין תמיד מה לאכול, ומידי פעם הם יכנסו למקנה הבקר ויטרפו פרה. החקלאים מתעצבנים מזה, אז כדי לנקום הם מרעילים לאריות את מקורות המים. לא פעם ניתן לראות אריה צמא, אחרי שהוא אכל איזה ג’ירפה, מגיע לשתות מים מורעל ומת.״
במשך שנים שנים עבדתי במגזין ״טבע הדברים״ עם הסיסמא: מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה. לכן אני מאמין שצייד בעלי חיים, בעיקר למטרת ספורט או תחביב הוא פסול ואין לו שום הצדקה. מאידך, גורמים במחוז טבורה אומרים להגנתם שסכום הכסף האסטרונומי שאהרון נילסן וציידים כמותו משלמים משמש לממן את החזקתם של יחידות שמירה מקצועית שנוסעות במרחבי המחוז ומונעת מציידים לא מורשים לצוד באזור. במקרה הצורך יחידת האבטחה תירה בציידים לא חוקיים ומשיגי גבול אחרים. כך, הם למעשה מגינים על שאר החיות.
אלמגור מספר שהתאוריה הזו קיימת גם אצלנו בארצות הברית: ״אתה מקבל רשיון לצוד צבי או אריה הרים תמורת הרבה מאוד כסף שהולך לרשות הטבע המקומית פה בארצות הברית. כך, הרשויות מממנים פארקים כמו ג’ושוע טרי. הרבה מאוד מהכסף של האחזקה מגיע מהציד.״
אז האם באמת אין דרך אחרת? אלמגור טוען שדווקא שכן: ״תעשיית התיירות בכל מדינת טנזניה עולה כ- 18 מיליון דולר בשנה. כיום כל הכסף כולו מגיע מכיסם של ציידים. 18 מיליון דולר זה לא הרבה כסף למדינה של כמעט 60 מיליון איש. אם לאונרדו דיקפריו, לדוגמא, יעשה גאלה למען אפריקה, הוא בערב אחד יכול לגייס את הכסף שנדרש ולתרום אותו. יש דרך לממן את שימור הטבע והתיירות במדינה וגם להגן על חיות הבר בטנזניה.״
KING OF BEAST יוקרן מחודש אוגוסט בסימנטק בתל אביב. הפרמייריה תערך ב 11/8 .
Credits:
Directors: Nadav Harel, Tomer Almagor
Producers: Gabrielle Almagor (lead producer), Bryan Gambogi, Nadav Harel, Mark Steele, Tomer Almagor