לאחר כמעט 2 עשורים של עשיה קולנועית, טלוזיונית ומוזיקאלית, הצמד אבי גרייניק ועידן אלתרמן חוזרים במופע המשך ״ילדים סורגים 2″ איתו יצאו בתחילת חודש הבא לסיבוב הופעות חגיגי ברחבי ארצות הברית שיפתח כאן אצלנו בלוס אנג’לס.
אי שם באמצע שנות ה-90 העליזות ״ילדים סורגים לאלוהים״ היה אחד ממופעי סטנד אפ קומי המבוקשים בארץ. הוא היה כל כך מצליח שבית הספר התיכון בו למדתי בהרצליה, לקח אותנו לסוג של ״תרבות יום א״ כדי לצפות בו באחד מאולמות התיאטרון בעיר. ספק עד כמה המופע היה חינוכי, אך הוא היה מצחיק ומהנה.
את ״ילדים סורגים לאלוהים״ כתבו וביצעו הקומיקאים אבי גרייניק ועידן אלתרמן, אז בשנות ה-20 לחייהם. הצלחת המופע הובילה אותם למרכז במת הבידור הישראלית, ובשיאים הוציאו קלטת וידיאו של המופע שנמכרה כמו לחמניות טריות.
בתחילת המילניום החדש הצמד המצליח הפריד כוחות: גרייניק המשיך לקריירה בקולנוע ושירה עם תפקידים בסרט ״זולגות הדמעות מעצמן״ ו״מדורת השבט״. הוא גם גילם גם את דמותו של מיקי בדרמה: ״חתה יסבח סבח״ שזכתה בפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.
גרייניק ואלתרמן היו גם חברים יחדיו בלהקת ״לולה״, יחד עם ירדן בר כוכבא ויסמין קידר הוציאו את האלבום ״ימים של שקט״ שהיה שיר הנושא אותו הלחין גרייניק. הפרויקט זכה להצלחה גדולה והגיע למעמד של אלבום זהב.
אלתרמן מצידו פנה לעסוק יותר בתיאטרון. שיחק בהצגה ״קידוש״ שכתב וביים שמואל הספרי של בית ליסין, ״סקפינו״,״ואבן קיו״ של רוברט לופז וג׳ף מרקס. בנוסף שיחק בהבימה במחזה ״נתתי לה חיי״ שביים מאור זגורי (זגורי אימפריה) על פי שיריו של דני סנדרסון. בתיאטרון באר שבע כיכב ב״שחק אותה סם״ (במקור של וודי אלן) שנבחרה להצגת השנה בתיאטרון הישראלי לשנת 2010.
עכשיו, לאחר כמעט 2 עשורים של עשיה קולנועית, טלוזיונית ומוזיקאלית הצמד אלתרמן את גרייניק חוזרים במופע המשך ״ילדים סורגים 2״ איתו הם יצאו בתחילת חודש הבא לסיבוב הופעות חגיגי ברחבי ארצות הברית שיפתח כאן אצלנו בלוס אנג’לס. לכבוד המאורע נפגשתי עימם בתיאטרון ״צוותא״ בתל אביב. שם, ערכו את החזרות האחרונות למופע. שמעתי מהם על ״ילדים סורגים 2״, מה באמת מצחיק אותם? ועל ההכנות לביקור בארצות הברית.
הופעתם בכל רחבי הארץ, איך ההרגשה לפני סיבוב הופעות ראשון בארצות הברית?
עידן: ״נכון, לא יצא לנו עד עכשיו. בסיבוב ההופעות הקודם שלנו לא הגענו אליכם ולאחר מכן כבר נפרדנו כצמד. עכשיו, כשחזרנו, אחד היעדים היו להגשים חלום ולהגיע לסיבוב בארצות הברית. זה מרגש, אני עוד לא ממש יודע למה לצפות כי לא עשיתי את זה לפני כן, אבל כילד גדלתי בארצות הברית. עברנו לשם מטעם העבודה של אמא שלי וחייתי תקופה בניו יורק, בצפון קרוליינה ובבוסטון. אני מכיר את החוויה של לגור בארצות הברית כישראלי. זה היה אומנם בשנות ה-80 אבל אני זוכר שזה היה נורא מרגש שפתאום מגיע תאטרון או הצגה מישראל, דוברת עברית עם זיקה לארץ. אני נורא רציתי לעשות את זה עם אבי בעיקר בשביל הכיף והחוויה איתו.״
למה אנחנו יכולים לצפות ״בילדים סורגים 2״
עידן: ״חשוב לי להגיד שזה אומנם מופע חדש אבל עם קריצות למופע הקודם מכיוון שהדמויות מהמופע הישן נמצאות גם כאן. למשל צחי ומאיר מנווה חמציצים הם היום הופכים להיות הורים, אז יהיו בדיחות על ההורות שלנו ואיך החיים שלנו השתנו דרך הדמויות האלו. ״
אבי: ״כן למעשה המופע מורכב מרוב הדמויות שלנו מאז, שיספרו איפה הן היום. לדוגמא: צחי אנחנו רואים אותו כאבא עם ההווי הדפוק הזה של הגינה הציבורית עם הילדים, וכנ״ל עם הדמות של חזי שהוא עדיין נשאר ילד בחלק השני של ההצגה אבל אנחנו רואים אותו כמו המון ילדים היום עם רטלין.
יש גם דמויות חדשות שהוספנו אבל גם להן יש קשר מהעבר: למשל לחזי הילד היה חבר בחלק הראשון שאף פעם לא ראו אותו קראו לו ״רונן הבזונה״ ( אני מדגיש שאין נון אחי ה– ב ) זה לא בן זונה. עכשיו כל הקהל שלנו מכיר את חזי מדבר על רונן הבזונה, אבל במופע הזה לראשונה רונן הבזונה הוא דמות בשר ודם שעולה על הבמה ועושה מערכון עם חזי.״
עידן:״אתה יודע, עוצרים אותי ברחוב אנשים ואומרים לי:״הייתה לי את הקלטת שלך״( שהפכה להיות די וי די ). הוצאנו אותה לפני הסוף שלנו כצמד ב 1998, הקלטת נורא הצליחה וזה עבר לדורות הבאים. אנחנו רואים שבהופעות מגיעים חבר’ה צעירים שבאים עם ההורים שלהם. ההורים זוכרים אותנו מהקלטת והנוער מיוטיוב וזה כיף גדול.״
אז מה המתכון לבדיחה מצחיקה?
עידן: ״ואיי… זו שאלה נוראה עמוקה אני צריך לחשוב על זה. ״
אבי: ״אני חושב שהבדיחה צריכה להיות חדשה וזה גם תלוי במוזיקליות של הבדיחה, הצליל קובע. זה חייב להיות טרי לאנשים באוזן וכמובן המון תלוי ביכולת של הקומיקאי לדעת איך ומתי הוא מספר אותה.״
עידן: ״אבי ואני כותבים את כל המופע שלנו, אין לנו כותבים ותמיד מה שנכנס למופע אלו בדיחות שקודם כל מצחיקות אותנו. אנחנו לא יודעים אם זה באמת יצחיק את הקהל. יש מקרים שאנחנו משערים שזה יצחיק, אבל לרוב את הצלחת הבדיחות אנחנו מגלים רק על הבמה.״
איך התבצע תהליך הכתיבה של המופע החדש?
אבי: ״תהליך הכתיבה הוא בדיוק כמו המופע הראשון, אבל באנו לזה הפעם ממקום הרבה יותר בטוח כי אנחנו אנשים מוכרים ואנחנו רוצים ליצור מופע שנוכל לעמוד מאחוריו. אז במשך שנתיים ישבנו בסלון של עידן ובסלון שלי העלנו רעיונות. אחרי שנה ושבעה חודשים בערך החלטנו להופיע במקום אחד בחדר הקטן של צוותא. זאת הייתה המעבדה שלנו וניסוי כלים. בדקנו את החומרים של ״ילדים סורגים 2״ במשך חצי שנה על קבוצה קטנה של אנשים ואפילו לא פרסמנו את הופעה הזו.״
אחרי כל השנים אתם חוזרים להופיע ביחד. מה סוד הזוגיות שלכם?
אבי: ״כל סוגי הזוגות בחיים צריכים מזל וקארמה כדי שהדבר הזה באמת יעבוד. מהבחינה הזו עידן ואני נפגשנו מפגש קרמתי מאוד מוצלח ומפרה.״
עידן: ״לאבי ולי אין את אותה אישיות, אבל כן יש לנו את אותו חוש הומור – הדברים שהכי מצחיקים אותי אלו גם הדברים שהכי מצחיקים אותו. אנחנו יכולים לשבת בהצגה עם 400 איש ולצחוק באותו הרגע מבדיחה שאף אחד אחר באולם לא צחק ממנה.״
מה מצחיק אתכם?
עידן: ״זה האיך בעיקר. לדוגמא, אותי סאטירה פחות מצחיקה מהומור חברתי.״
אבי: ״אותי מצחיק אנשים שיש להם שטויות בראש ובגוף וזה יוצא להם באישיות,
זה פחות הנושא, אני לא אגיד אה.. הצגה על ערסים זה מצחיק או … אה הצגה על מערכון על פוליטיקאים מושחתים זה משהו שאני חייב לראות. אותי מעניין לראות בן אדם מוכשר עם עולם פנימי, שהוא קומיקאי מולד זה מצחיק אותי.״
אילו בדרנים אתם אוהבים במיוחד או מהווים השראה עבורכם ?
אבי: ״יש הרבה! בישראל יש המון אמנים שהם בעיני מודל כמו: שייקה אופיר, פולי מהגשש, אסי כהן נפלא. באמריקה אני מת על לואיס סי קי, ואני מוכרח להודות ממש הופתעתי עד כמה טובה הייתה ההופעה של סיינפלד בישראל. אני פשוט תפסתי את הבטן מצחוק. הוא הרבה יותר מלא ויותר משוחרר מהדמות שלו בסדרה. זו הייתה הופעה מצויינת.״
עידן: ״גם מוני ובראבא נורא השפיעו עלינו ״.
שניכם אמנים רבי פעלים: קומיקאים, שחקנים וגם מוזיקאים. באיזה כובע אתם מרגשים הכי נוח ?
אבי: ״אני כבר בגיל כזה שאני יודע לעשות את המעברים, זה כמו להיות בחדר אחד ואז לעבור לחדר אחר עם מזג אויר שונה. מוזיקה זו אווירה פנימית מסוימת ואז אני יוצא ממנה ועובר לבידור. אני רק צריך קצת זמן להתאושש ביניהם. כל עוד אני בחוויה עצמה זה לא משנה לי אם אני בדרן, שחקן תיאטרון או זמר. אני מרגיש אותנטי בכל מקרה.
עידן: ״אני מאוד נהנה לנגן ולשיר. מוזיקה זו תשוקה גדולה אבל אני קודם כל שחקן וקומיקאי. אני נהנה מתחום המוזיקה כשזה קורה פעם בכמה זמן. האהבה למוזיקה לא מפתיעה כי קומיקאים הם גם הרבה פעמים מאוד מוזיקליים. גם הגשש החיוור היו מאוד מוזיקליים אז בעיני זה הולך ביחד.״
האם לדעתכם ההומור השתנה בשנים האחרונות?
אבי: ״כן בטוח! מה שהשתנה קודם כל זה סוג הצריכה. הצרכן היום חושב אחרת, יש שפע ענק וזה משפיע על חווית הצפיה שלו. תחשוב שפעם שצפית בתוכנית טלויזיה ידעת שאתה צופה בזה לא רק בגלל שאתה בן אדם שאוהב להתרכז, אלא לא הייתה לך מחשבה מה יבוא ביוטיוב אחר כך. ידעת שעכשיו אתה תקוע עם הסדרה הזאת, אז ירדת לעובי הקורה ובסוף התאהבת בה. היום הצרכן יודע שאם הוא צופה באיזה סדרה והפרק השלישי לא מוצלח אתה עוזב אותה.״
עידן: אבל אני חושב שיש גם משהו שלא השתנה בכלל וזה הצורך ללכת ולצחוק עם עוד אנשים במופע של קומדיה.לזה עוד אין תחליף. מעטים האנשים שיודעים לעמוד על במה ולהצחיק קהל. אני מדבר על בדרנים אמיתיים שזו המלאכה שלהם שיודעים לעמוד על במה ולהחזיק קהל, ככה זה היה גם פעם וזה לא השתנה.״
לסיום מסר לקהל באל איי שבא לראות אתכם?
אבי: ״תכתוב שאנחנו באים לקבל חיבוק, אני ממש מתרגש.״
עידן: ״אנחנו מתרגשים. כל אמן ישראלי שמגיע לחו׳ל זה ישר נוגע להם בנקודה של הארץ. ההופעה שלנו באל איי זה כמו להביא במבה מהארץ. ההומור שלנו מאוד מאוד ישראלי, בכלל נווה חמציצים זו הצדעה לישראליות. הדמויות שלנו מאוד ישראליות ואנחנו מביאים את נווה חמציצים לאל איי. ״
אבי גרייניק ועידן אלתרמן יופיעו באל איי עם ״ילדים סורגים 2״ ב 9 בנובמבר ב -7:30