נפגשתי עם ראש הסוכנות היהודית לישראל, יצחק (בוז׳) הרצוג, לראיון אחד על אחד בביקורו האחרון בלוס אנג’לס. במהלך שיחתנו סיפר לי על התוכנית למלחמה באנטישמיות הגוהה, חלק בגאווה את מספר העולים הגדול מאל איי לישראל, מה הוא חושב על תוכנית המאה של טראמפ, וגם, מה היה אומר אביו חיים הרצוג ז״ל, נשיאה השישי של מדינת ישראל, על הבלאגן בפוליטיקה הישראלית.
רגע לפני בחירות שלישיות בישראל, כשמדינתנו מתפקדת על אדי ממשלת המעבר, זו הזדמנות מצויינת לבכירים ישראלים רבים להגיע למעוז הקהילה הישראלית בארצות הברית, כדי להזכיר להם את חשיבותה הרבה של תמיכת יהדות וישראליות ארצות הברית בארץ הקודש. הפעם היה זה תורו של ראש הסוכנות היהודית לישראל, חבר הכנסת לשעבר ויושב ראש האופוזציה יצחק (בוזי) הרצוג, שהגיע לתת הרצאה במחלקה ללימודי ארץ ישראל של משפחת נזריאן באוניברסיטת UCLA. הוא נשמע ציוני מתמיד, כראוי לאוחז בהגהה של אחד הארגונים היהודים הגדולים והחשובים בעולם.
הרצוג נכנס לתפקיד ראש הסוכנות לפני כשנה וחצי וחרט על דגלו לשים סוף לקרע בין יהדות התפוצות לבין ישראל. כשברקע התמודדות עם האנטישמיות הגוהה כלפי הקהילות היהודיות, כשחלק משמעותי ממנה עושה קולות מאס בתמיכה המוחלטת והעיוורת במדינה היהודית ומציג חוסר שביעות רצון מהמצב הפוליטי והחברתי בישראל.
נפגשתי עם הרצוג בבית המלון בוורלי הילס בו שהה כדי לשוחח בין היתר: על המעבר מהחיים הפוליטיים לניהול אירגון ציבורי, האתגרים בתפקידו החדש כראש הסוכנות היהודית ותוכנית השלום של טראמפ. הוא גם סיפר לי מה היה חושב אביו הנשיא חיים הרצוג ז״ל על המתחולל בכנסת ישראל, וגם, האם יש סיכוי שהוא עצמו ישוב אי פעם לפוליטיקה?
מר הרצוג, נבחרת ליושב ראש הסוכנות אחרי תרעומות רבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבכלל תמך בשטיינץ לתפקיד.
״כן, טוב זה לא מפתיע, ביני ובין ביבי יש יריבות פוליטית ארוכה. אבל קיבלתי עליי את התפקיד לארבע השנים הקרובות. אני יכול להגיד לך שהיריבות לא משפיעה על התפקוד, אנחנו מסתדרים מצויין ועובדים טוב מאוד ביחד.״
אתה בא ממשפחה ממלכתית כמעט; אביך חיים הרצוג ז״ל כיהן כנשיא השישי של מדינת ישראל, אתה נכד של רב ראשי לישראל ודודך היה אבא אבן. בראשית הקריירה היה ברור לך שאתה הולך גם כן לתפקיד ציבורי פוליטי?
״כן. גדלתי בבית ציבורי מאוד ובעצם כל מה שאני יודע זה לשרת את המדינה ואת עם ישראל. הייתי עורך דין ועשיתי דברים אחרים אבל ידעתי מגיל צעיר שחיי יובילו אותי לתפקידים ציבוריים. עובדה שהייתי הישראלי הראשון שנבחר לראשות ארגון התלמידים של בית הספר ״רמז״ בניו יורק. כל ישראלי שקורא מבין איזה הישג זה היה בשנות ה-70. אבל אני יכול להגיד לך שזה מאוד לא קל להיות בן של משפחה ציבורית. זה נטל ויש לך אלטר אגו שמלווה אותך כל הזמן. אתה חושב איפה אסור לומר ומה לומר. עובדה שיש לי אחים ואחיות שיש להם חיים פרטיים והם לא רצו לבחור במסלול הזה ואני מבין אותם. אבל זה גם נתן המון כלים להתנהלות בחיים ציבוריים ואני מרגיש מאוד נינוח במקום הזה. ״
אלעד מסורי עם יו״ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג בתום הראיון בבוורלי הילס
מה אביך ז״ל היה אומר על המצב בכנסת ישראל היום?
אבא היה מאוד מודאג. הוא נפטר ב-97 לפני פרשה פוליטית מאוד גדולה וכבר אז הביע חששות. למרות שהיה אופטימיסט מטבעו הוא היה גם אדם מאוד מפוקח וידע לקרוא מהלכים קדימה. אני אומר לאנשים אם יש משהו חיובי במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו זה שלפחות המחלוקת העמוקה בעם ישראל מובאת להכרעה דמוקרטית. אני רק מקווה שזה לא יגלוש למחוזת אחרים כמו אלימות, זה הכי מטריד אותי. אנחנו יודעים שיש מדינות שזה הגיע בהן למקומות הללו. עם זאת, אנחנו לא המדינה הראשונה בעולם שהגיעה למבוי פוליטי סתום כתוצאה ממערכת דמוקרטית מסוימת.״
ובכל זאת, אנחנו עומדים לפני בחירות שלישיות. מה לא עובד במערכת הדמוקרטית שלנו?
״מה שלא עובד בשיטה זו כמובן תורת המספרים והמערכת הפרלמנטרית. אבל צריך לזכור שלמערכת הזו היו גם הישגים אדירים: היא בנתה מדינה בהצלחה גדולה שהחזיקה מעמד בתקופות מלחמה וניווטה לשלום. היא הצליחה להתפנות מעזה ולייצב משק שהיה במשבר אולי הכי גדול בעולם מבחינת אינפלציה. המערכת הפרלמנטרית יודעת לתת את הפתרונות שלה. היום המבוי הסתום נובע מכך שהצד של ׳כחול לבן׳ אומר: ׳עם ראש ממשלה תחת כתב אישום אנחנו לא יכולים להרכיב ממשלה׳. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל זה כביכול המעצור שמונע בנייתה של קואליציה. זה המצב כרגע, אלא אם כן הבחירות הקרובות יביאו לתוצאות יותר חד משמעיות.״
עם בבחירות עסקיננו, מתגוררים בלוס אנג׳לס למעלה מ-300 אלף אזרחים ישראלים שנשללת מהם זכות הבחירה.
״אני חזרתי ואמרתי בכל הזדמנות שאני בעד לשנות את החוק ולתת לאזרחים ישראלים השוהים בחו״ל עד מספר שנים מסויים אפשרות לבחור. הייתה הצעת חוק של נחמן שי שאזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל עד 7 שנים יהיה זכאי להצביע. זה משהו שמחייב דיון כי זה נורא מורכב. אנחנו מתעסקים בסוגיה של מה שפעם היתה מכונה ירידה מהארץ. השאלה האם המושג הזה עדיין קיים היום בעולם המוביילי עם תנועה של אנשים ממקום למקום– העולם הפך להיות מקום מורכב מבחינה טכנולוגית; בהרבה בתים בישראל יש בני משפחה שנמצאים בשליחות, או ברילוקיישן או כאלו שנסעו לבחון אפשרויות בחו״ל. השאלה האם ובאיזה אופן יש לישראלים האלו קשר למדינת המקור. הצרפתים למשל מצביעים בכל העולם וכך גם הבריטים. אני חושב זה הזמן לדבר על הנושא הזה בצורה רצינית.
בינתיים שמחתי לשמוע שבשנת 2019 היו 400 עולים מאזור לוס אנג’לס לישראל זה נהדר בעיני.״
מהם האתגרים הגדולים ביותר שלך כראש של הסוכנות היהודית?
יש מספר אתגרים, הבולטים הם הטיפול בסכנת פילוג בעם שלנו, במיוחד של 2 הקהילות הגדולות שאני קורא להם ׳ירושלים ובבל׳– כלומר, ישראל וצפון אמריקה. כרגע הן מתרחקות אחת מהשניה וזה מתחיל בתפיסת העולם היהודית שלהן. פה אני חושב שיש לישראלים הרבה מה לתרום כדי לקדם את ההבנה העמוקה שחייבת להיות בין שני הצדדים. הסוכנות היהודית היא הגורם הכי מעורב והכי משפיע בנושא הזה בגלל מערך השליחים המפורט שלנו. אנחנו שולחים לפה צעירים מישראל, וצעירים מארצות הברית לארץ.
הדבר השני היא העליה הגדולה באנטישמיות. אי אפשר להתכחש לזה מדובר בעליה דרמטית. בכל דור ודור יש שנאת יהודים ואנחנו צריכים להתמודד איתה. אנחנו עוסקים באבטחה של קהילות בכל העולם. יש לנו חדר מצב מיוחד. יש אתגר עצום ואני יכול לומר לך שיש גם המונים שדופקים על הדלת שלנו ורוצים להיות חלק מהקהילות שלנו מסביבי לעולם.״
חלק גדול מהאנטישמיות מתחילה עוד באקדמיה. אתה הולך לדבר ב– UCLA מול קהל אוהד, אך רבים מהסטודנטים שם מוחים נגד ישראל דרך קבע. האוניברסיטה ב– Irvian הפכה בסיס של אירגוני ה-BDS, באוניברסיטת סן דייגו מציגים בכל שנה את ׳שבוע השנאה׳ לישראל. איך ניתן לדעתך להתמודד עם זה?
״יש בורות נוראית לגבי ישראל. האם מישהו משונאי ישראל יודע שיש מפלגה של האחים המוסלמים בכנסת שלנו?, שחופש הביטוי והמחשבה אצלנו הם הרחבים ביותר בעולם? שיש לנו בית משפט עליון אמית וחזק ושהנשיא של מדינת ישראל נזרק לכלא על ידי שופט ערבי? אף אחד לא יודע את הדברים הללו.
הסיפור של ישראל עוות על ידי גורמים איומים ונוראים שמספרים סיפור שקרי ומוצאים דיבת ישראל. אני שמח שיש שיתוף פעולה עמוק בתחומים הללו. אתמול שמעתי הרצאה מרתקת מאדם מילשטיין על איך פועלים בחזית ה– BDS. הוא פעיל מאוד בנושא הזה ואני מברך על כך.
אנחנו רוצים להביא אנשים מהקמפוסים שמעולם לא היו בישראל לביקור בארץ כדי להראות את המצב באור אמיתי. אנחנו משקיעים במערכי שיעור של אפשרות לתת לאנשים ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני בצורה פתוחה ואמיתית ולא לבוא כשונאי ישראל. מותר לשאול שאלות ולהתווכח ואנחנו מוכנים לענות על שאלות מבלי להתבייש. במקביל אנחנו כן נאבק ללא פשרות בכל מי שרוצה לשלול את קיומנו.
יש הרבה מאוד אהבת ישראל עמוקה בקהילה היהודית ויש גם הרבה תסכול. יש הרבה גורמים ואנשים שיש להם באופן לגיטימי תסכול מעמדות הממשלה בישראל ופעולותיה. זה גם מתחבר לוויכוח הפוליטי בארצות הברית. אני בוודאי לא מתכוון לנקוט עמדות בשום אופן. אני מסביר לכולם ביטחון ישראל מעל הכל ויחסי ישראל ארצות הברית מעל הכל. על כל השאר אפשר להתווכח כל עוד נשארים אותה משפחה. אני קורא לזה אחדות תוך כדי מחלוקת.״
אחת ממטרות הסוכנות היהודית היא עידוד וקידום עליה לארץ. איך מוכרים עלייה לישראל; מדינה עם מצב בטחוני רעוע, פוליטיקה לא יציבה וכלכלה שבמצבה הנוכחי עומדת להתמודד עם גירעון תקציבי גדול?
״קודם כל העליה השנה הגיע למספר שיא של 35 אלף יהודים מ– 45 מדינות וזה מרשים. יש רצון לעלות לארץ. אני לא בא היום לקהילות ואומר להן עליה זה הדבר היחיד שחשוב. אני מצפה שהקהילות תהיינה מחוברות חזק לישראל. שתהיה אינטראקציה כזו שהעליה בסופו של דבר תהיה דבר טבעי, אבל אף פעם לא בכפיה. צריך לזכור שחוץ מעליה טבעית, אנחנו גם מצילים יהודים ממקומות מסוכנים ומביאים אותם לארץ.
אני אופטימי מטבעי ומאמין באנשים ובסיפור של המדינה. אני חושב שיש לנו יחוד שאין לאף מדינה. ההצלחה של ישראל נבעה מכללי משחק שאפשרו לכל אחד למצוא את מקומו, ושיש תחושה שצד אחד דוחף את הצד שני. זה יכול להיות בתחום הדתי, בתחום הכלכלי, הפוליטי או הדמוקרטי ואני מקווה שכללי המשחק האלו ישמרו.״
לאחר 90 שנה לראשונה מונתה מנכ״לית אישה בסוכנות היהודית.
״הגיע הזמן. אמירה אהרונוביץ היא המנכלית שלנו, היא נהדרת ואנחנו מאוד מרוצים מעבודתה המצוינת.
אנחנו מאוד פעילים בתחום של שוויון המינים. אני מאוד גאה בעובדה שהצמרת של הארגון כוללת אחוז גבוה של נשים שליחות. יש לנו בלוס אנג׳לס שליחה אזורית, ד״ר אילנה קוורטין, שהיא דוגמא וסמל. היא עלתה כילדה ארצה, עברה את כל החוויה הישראלית ולאחר הצבא הגיעה להיות מדריכה במחנות קיץ של הסוכנות, והיום היא פה. היא הייתה לוחמת מגדר מאוד מוכרת בישראל במשך הרבה שנים, ולחמה למען זכויות נשים.״
מה דעתך על עסקת המאה של טראמפ שנתניהו מיהר לחבק?
״אני נמנע מלנקוט עמדות פוליטיות. בתוכנית יש הכרה מלאה בנרטיב הישראלי וזה יתרון עצום מבחינתה של ישראל ומהווה בסיס לבוא איתו לתהליך אזורי מול הפלסטינים בעתיד ולהגיד זו המפה הישראלית, ומה המפה שלכם. אני עדיין חושב שצריך לנסות להביא את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן ולנסות להבין שאנחנו חיים איתם. נכון, אתה לא רוצה לאבד את הרוב היהודי של מדינת ישראל, צריך לשמור על עיקרון הביטחון של ישראל ובמובן הזה התוכנית קולעת בול, אבל אנחנו צריכים למצוא גם דרך לתקשר ולשוחח עם העם הפלסטיני. ״
לסיום, האם אתה רואה עצמך חוזר לפוליטיקה יום אחד?
״אין לי תוכניות לחזור לפוליטיקה בשלב הזה. הקדנציה שלי בסוכנות היהודית היא ל 4 שנים ויכולה להמשיך גם יותר מזה. המערכת הפוליטית עברה שינוי גדול. הובלתי את מפלגת העבודה כמעט לניצחון ב-2015 וכשלא נבחרתי מחדש ב-2017 אמרתי לבוחרים במפלגה שאם לא אבחר המפלגה שלי תתפרק והיא באמת התפרקה וזה כואב לי מאוד. אבל קם כוח פוליטי אחר במרכז, ובינתיים הליכוד היא המפלגה החזקה. יש 2 מפלגות גדולות וזה טוב לדמוקרטיה הישראלית.
אני בחור צעיר ולא יודע לאן יקחו אותי משעולי חיי אבל אני תמיד ארצה לשרת את המדינה שלי.״