הכירו את שרון ג׳וי, ה– National Campaign Director של JNF בחוף המערבי. בראיון על פיתוח הגליל והנגב, הסיוע לתושבי עוטף עזה, השקעה במאגרי מים, בניית בית חולים חדש והקמת אקדמיה לבישול בקריית שמונה. לבנות ולהיבנות.
ארגון ה– Jewish National Fund הוא הוותיק והגדול ביותר בהיסטוריה היהודית ישראלית. הוא נוסד ב-1901 במהלך הקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית על ידי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הציבור הישראלי הכיר את הארגון בעיקר בזכות פרוייקט נטיעת עצים ברחבי הארץ. נדמה שאין ילד ישראלי שלא התנסה בחוויה הזו. נתונים ב-JNF מראים שעד היום ננטעו באמצעות הארגון, שעומד לחגוג בקרוב יום הולדת 120, למעלה מ-240 מיליון עצים ברחבי המדינה. אך JNF הוא הרבה יותר מזה. עתה, כשהאדמות הללו שלנו ועל קיומה של מדינת ישראל אין עוררין. הארגון שם לו למטרה ליישב אותן. הידעתם ש כ– 60 אחוזים ממדינת ישראל הקטנה כלל אינו מיושב. כן, ישראל היא אמנם המעצמה החזקה במזרח התיכון, אימפריה טכנולוגית, היי–טק, מדע ורפואה. אך רוב המוחות הללו מתרכזים במשולש שכולל את חיפה, ירושלים, אזור תל אביב והמרכז. חלקים רבים מהמדינה אינם מיושבים או אינם מפותחים. לראיה ,ארגון ה– JNF מימן בשנים האחרונות סיוע משמעותי בפיתוח הדרום ובאר שבע, שפעם הייתה בסך הכל העיר הזו שאתה עוצר בה בדרך לחופשה באילת. כיום באר שבע היא אחת הערים הצבעוניות והמשגשגות בישראל. ערך הנדל״ן בה עלה ביותר מ-30 אחוזים ( מי שקנה דירות בעיר לפני עשר שנים צוחק עכשיו כל הדרך אל הבנק). מבירת הנגב היא הפכה ל׳בירת היי–טק וההזדמנויות של ישראל׳. עם קריית סייבר מפוארת של חברות מובילות כמו: אלביט מערכות, IBM ,NESS שהעתיקו את משרדיהן לאזור, בית ספר מצליח לרפואה, מרכז מדע, אוניברסיטה מובילה וגם האמפיתיאטרון הגדול בישראל. גם בתחום הספורט העיר עושה חיל, כשקבוצה הכדורגל הפועל באר שבע מכהנת כאלופת המדינה זו השנה השלישית ברציפות. וקניות בבאר שבע כבר עשיתם? עם לא פחות מחמישה קניונים שנפתחו בעיר ביניהם ׳הגרנד קניון׳ הגדול במזרח התיכון. לא פלא שהעיר הפכה לאחת התוססות בישראל.
JNF שם לו למטרה לפתח את אזורי הפריפריה בדרום הארץ ובצפונה, ולהעביר לשם מאות אלפי ישראלים מוכשרים כדי ׳להפריח את השממה׳. הארגון גם דואג לסייע לישובי עוטף עזה ועוזר למדינה להתגונן ולהתמודד עם כל איום על ביטחונה. מסיבות אלו ועוד רבות נוספות JNF הוא הגב של מדינת ישראל. יהודי ארצות הברית הם בין התורמים הגדולים לארגון ששם לו למטרה לאסוף כ– מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, והם כבר חצי הדרך לאחר שאספו 585 מיליון דולר.
ישבתי לשיחה אישית עם אחת הדמויות המרכזיות ארגון, ה -National Campaign Director בחוף המערבי, שרון ג׳וי. לג׳וי וותק של 20 שנים בארגון בו ביצעה תפקידים רבים. היום היא האחראית הבכירה על פיתוח, הכרה, מודעות וגיוס כספים. היא נולדה במונטריאול לאב ישראלי ואמא מצ׳רנוביץ שהיגרו לקנדה. למרות שלא נולדה בארץ, היא מספרת שגדלה עם ישראל בלב כל הזמן. זאת בזכות אביה הצבר שהטמיע בה את הישראליות. פרידמן מדברת עברית שוטפת וגם אילן היוחסין שלה ציוני ביותר — מגיעה ממשפחת אברהם שפירא (השומר של פתח תקווה) וסבתה היא רבקה שפירא.
בילדותה ביקרה בישראל פעמים רבות ואף עברה להתגורר בארץ בגיל 20 בעקבות רומן עם בחור ישראלי, בעלה הראשון, ונשארה בישראל 18 שנים תמימות.
ג׳וי החלה את הקריירה שלה דווקא בעולם המוזיקה היא עבדה במחלקת יחסי הציבור חברת התקליטים CBS שנקנתה בהמשך על ידי סוני והפכה להיות NMC. שם הייתה אמונה על שיווק והפקות, ניהלה את תחום ה- A&R בהתחלה במחלקה בינלאומית וקידמה אמנים בישראל כדוגמת: בוב דילן, ברוס ספרינגסטין,׳וואם׳ דוראן דוראן״. בהמשך עברה פרידמן למחלקה הישראלית:״זה היה די מפחיד כי העברית שלי לא הייתה כל כך טובה. הרגשתי שאם אני לא מכירה ומבינה את כל המילים של השירים של האמנים, איך אני אצליח בעבודה.״ חלקה עימי. אך ג׳וי הצליחה להשתלב בצורה מופלאה ועבדה עם אמנים ישראלים מצליחים כמו: אריק איינשטיין, גלי עטרי, כל הבנאים לדורותיהם, דיויד ברוזה, ירמי קפלן, יהודה פוליקר, נורית גלרון, סי היימן, ועוד רבים וטובים.
לקראת סוף שנות השלושים של חייה עשתה מהפך בקריירה ובפן האישי. עזבה את ישראל ונטשה את עולם המוזיקה.
שרון מה הביא לשינויים הגדולים הללו בחייך?
״בישראל עבדתי 24/7. לא היה לי יום או לילה. בגדול הייתי מרוצה, אבל הרגשתי באיזה שהוא שלב שאני צריכה שינוי והפסקה. דני ידין, שהיה הבוס שלי הציע לי לקחת שבתון של שלושה חודשים. הוא אמר לי: סעי לנוח ולחפש את עצמך וכשתחזרי נמצא לך תפקיד מתאים. אם תחליטי שאת לא רוצה להמשיך אז אני אבין. נסעתי לחופשה של שלושה חודשים אצל אחותי בסן פרנסיסקו, והתאהבתי שם בבחור שאני מכירה עוד ממונטריאול. הוא עבר לבוסטון והחלטתי שאני עוברת ביחד איתו.״
איך גילית את ארגון ה-JNF ?
״בבוסטון אנשים שמכירים אותי אמרו לי כל הזמן: יש לך תשוקה כל כך גדולה לישראל אולי תעשי משהו למען הארץ? עשיתי מחקרים על ישראל וגיליתי הרבה אירגונים יהודיים נפלאים. הכרתי את ראסל רובינסון, מנכ״ל ה– JNF בארצות הברית. הוא הציג לי את הארגון, ופגשתי מקום שהוא לא פוליטי, לא דתי (למרות שאני יהודיה הכי גאה בעולם וישראלית, אני לא דתיה). זה היה מסקרן להכיר ארגון שכל מה שהוא עושה זה לבנות את הבית שלנו.
ראסל לקח איתי צ׳אנס והציע לי עבודה. בהתחלה חשבתי שאני אעשה את זה רק כדי להיכנס לקהילה היהודית בבוסטון, אחרי איזו תקופה אחזור לתעשיית המוזיקה בה עסקתי רוב החיים. אבל התחלתי להתקדם בארגון ולקחת אחריות על אזורים שונים. תוך כדי עבודה גיליתי שאני אוהבת לחלוק את הקסם והחשיבות של JNF, ולהציג איך אנחנו משנים את חייהם של ישראלים בכל יום. קודמתי לניו אינגלנד ועזרתי לפתח את פיטסבורג, קליבלנד, סינסינטי ועוד. שמתי לב שלמרות שגרתי בישראל כל כך הרבה שנים, למדתי יותר על הארץ דרך העבודה שלי ב JNF״
לפני כמעט ארבע שנים קיבלתי טלפון מראסל שאמר לי שאנחנו נמצאים במצב מצויין ברחבי ארצות הברית אבל אנחנו צריכים עוד עזרה בחוף המערבי. וכששאלו אותי אם אני מוכנה לעבור ל– LA, אמרתי: ׳אני לא עוברת לאל איי, אני עוברת לגן עדן׳. ״
יש בלוס אנג’לס הרבה ארגונים שמגייסים כסף למען ישראל. מה מבדיל את JNF מהאחרים?
״ראשית, אני מצדיעה לכל ארגון שפועל למען ישראל מפני שזו מטרה נפלאה. עם זאת, אין עוד ארגון שעושה מה שאנחנו עושים. אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל אנחנו בונים את המולדת שלנו. מחוץ למשולש של תל אביב, חיפה וירושלים יש ארץ שלמה של גליל ונגב. %60 מהמדינה שלנו היום הם עדיין מדבר. פחות מ 15% מהאוכלוסייה גרה בנגב ובגליל. זה מטורף.
״לדוד בן גוריון היה חלום. הוא אמר, ׳לכו דרומה׳. ושם אנחנו בונים דרכים, ערים, קהילות ומשאבי מים. בנינו יותר מ– 250 מאגרי מים בארץ המשמשים לחקלאות ולשתיה. כשאנחנו הולכים לבקר בנגב אנחנו פוגשים אנשים, ואני לא מגזימה, עם עיניים דומעות. הם מודים לנו שיצרנו להם חיים שלמים שם. אנחנו לוקחים קהילות קיימות ומפתחים אותן. דרך העבודה שלנו נשענת על הכלכלה. אם אנחנו יכולים להציע אפשרויות עבודה שמתחברת עם הנחת העבודה והמטרות שלנו.״
הכפר של דורון וערן אלמוג
הסיפור של אלוף במילואים דורון אלמוג הוא דוגמא נפלאה לסיוע לאזרחי מדינת ישראל וכתוצאה מכך בניה של קהילה שמאות ואלפים יוכלו להנות ממנה בעתיד. אלמוג, קצין מוערך מאוד ולשעבר אלוף פיקוד הדרום, אוחז גם סיפור אישי לא פשוט. הוא ואשתו דידי גילו שבנם האמצעי ערן סובל מצירוף של אוטיזם עם פיגור שכלי. הזוג נעזר בסיוע ממשלתי כדי לטפל בערן, אך גילו שברגע שימלאו לו 18 לא יוכלו להמשיך ולקבל את הסיוע. השניים חששו לגורל בנם לאחר לכתם מהעולם. ערן אינו עצמאי, אפילו את המילה אמא ואבא לא יכול היה לומר מעולם.הם בדקו היכן יוכלו למצוא לו בית. ומצאו בעיקר מוסדות קרים, עם אווירה של מוסד פסיכיאטרי או של בית כלא. לא מקום שמישהו ירצה לשלוח את ילדיו לשם.
לבני הזוג היה חזון: לבנות כפר ירוק, נוח ונעים, שיהיה בו מקום לבנם ערן ולעוד צעירים הסובלים מאוטיזם. שם יוכלו להתבגר ולחיות בכבוד. הזוג אלמוג הכינו תוכנית מסודרת ופנו ל JNF.
ג׳וי: ״הסיבה שהארגון נרתם לעזרתם הייתה כי עלה נגב ממוקם באופקים, עיר בפריפריה שהארגון שם לו למטרה לקדם ולפתח.
JNF מימנו בניה של מתקן מפואר ויפהפה שנקרא פרויקט ׳עלה נגב׳. כך, לקחו עיר כמו אופקים והפכו אותה למקום במעמד גבוה יותר. יותר אנשים עברו לעיר, הכפר הטיפולי יצר עוד מקומות עבודה וקהילה שלמה נבנתה בעקבות כך.״
בשנת 2007 ערן נפטר מסיבוכים של מחלתו. אך כפר ׳עלה נגב׳ חי וקיים ומשמש בית חם למאות נערים עם לקויות ואוטיזם. פרויקט ׳עלי נגב׳ נוגע בהמון אנשים ובהמשך זיכה את אל״מ דורון אלמוג בפרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינת ישראל.
אין ספק שהמהפכה שעשיתם בדרום היא נפלאה. אבל אני למשל שירתתי בצפון והתאהבתי בו. הסיבה שלא נשארתי לגור בו היא כי אין מה לעשות שם. יש לי חברים שנולדו וגדלו במטולה והם החליטו לעזוב רק מפני שאין אפשרות לפתח שם קרייריה.
״הפכנו מחדש את באר שבע ואת הדרום ועכשיו אנחנו עושים את זה בגליל. אחת הבעיות עם הצפון הן שלמרות שהוא כל כך שונה מהנגב– ירוק, עם מים ומקום קסום לחיות, אנשים עוזבים אותו כי הם לא מוצאים פרנסה. אני יכולה להבטיח לך שלחברים הישראלים שלך במטולה יהיו בעוד חמש שנים הרבה יותר אפשרויות עבודה. וכן, אם אנחנו מבקשים ממשפחות לגור במקומות כמו חלוצה, ערד, ירוחם, ספיר או בעכו. אנחנו צריכים לוודא שיש להם אפשרויות עבודה, חינוך, מרכזים רפואיים גדולים וגם מקומות תרבות, מוזיקה, אמנות תיאטרון וריקודים. זה חלק גדול ממה שאנחנו הישראלים כאוכלוסיה דינאמית זקוקים להם. עכשיו לדוגמא אנחנו מחיים את עכו מחדש: בנינו מרכז מבקרים בכניסה לשוק המפורסם בעיר שמשרת אלפי ישראלים. ניתן ללמוד שם על עסקים, מסעדנות בגליל המערבי, ולבצע מפגשים עסקיים עם בעלי עסקים שונים של יהודים וערבים, שנפגשים תחת מטריה של ,JNF שעוזר לפתח את העסקים שלהם ולחלוק ידע, רעיונות, לסייע אחד לשני ולתת במה לנטוורקינג ביניהם.
העיריות בצפון רוצות לספק את היכולות הללו לערים שלהם, אבל אין להם תקציב. אנחנו נממן פרויקטים שיביאו רווחת חיים לצפון ולכל הפריפריה בישראל.
הפרויקט שנקרא ׳לך צפונה׳ כולל תוכנית של פיתוח צפון הארץ. בקרוב נבנה בית חולים גדול בקרית שמונה, שחוץ מלהעניק שירותי רפואה ברמה הגבוהה ביותר הוא יספק מקורות פרנסה למאות משפחות. אנחנו בונים כרגע בקרית שמונה גם בית ספר לבישול שיהיה המוסד הקולינרי הגדול ביותר במזרח התיכון וילמד בין השאר בישול, טכנולוגית מזון, עסקי המסעדות והבישול. במקום יהיו מקומות לינה לסטודנטים שבו מה שיאפשר הבאת תלמידים מכל חלקי הארץ והעולם.
אנחנו מפתחים גם את מעלות תרשיחא, עיר יהודית וערבית. נבנה מרכז מים גדול בצפון. בכלל המטרה שלנו היא להעביר בשנים הקרובות כ– 500,000 תושבים מישראל ומכל רחבי ישראל לדרום וכ-300,000 תושבים לצפון. ״
ואני מבין שאתם ממשיכים לסייע לישובים בעוטף עזה.
״בוודאי. התמיכה שלנו בתושבי העוטף היא תמידית. וכמובן שגם בכל פעם שיש מצב חירום שם אנחנו עוזרים. כמו בשנה שעברה כשהיה את טרור העפיפונים. JNF ממנו בניה של מקלטים ותוספת של ניידות כיבוי אש. בשדרות בנינו מתחם משחקים ענק מקורה וממוגן מבחוץ כמו מקלט. עשינו שם משחקיה לילדים עם קיר טיפוס ואטרקציות רבות. המקום יכול להכיל 500 ילדים. זה פרוייקט מרהיב שעולה 5 מיליון דולר. המקום ממוגן בצורה כזו שבמקרה של ׳צבע אדום׳ הילדים לא צריכים לברוח למקלטים והם יכולים להישאר ולהמשיך לשחק. ״
במהלך השיחה עם ג׳וי סקרה בפני שורה של פרויקטים עתידיים ומעניינים שחלק גדול מהם כבר יצאו לדרך. ביניהם החזון להביא ולממן את תעשיית הסרטים, תיאטרון, אומנות ומוזיקה ותרבות בפריפריה. בבורד נמצאים כבר דמויות מוכרות כמו: רון רובינסון, אבי לרנר, צ’אק מוריס ונועה תשבי.
ג׳וי חלקה עימי מספר פרוייקטים הקרובים לליבה ביניהם:מרכז לרכיבה טיפולית עם סוסים בקיבוץ גולפית, חוגי סיירות ברחבי הארץ- שהם העתיד של המנהיגות הישראלית והזדמנות לצעירים לרכוש ערכים של מנהיגות. מכון הערבה בקיבוץ קטורה הוא המקום היחידי בעולם בו תוכלו לראות ישראלים, ירדנים, פלסטינים וסטודנטים בין לאומיים לומדים יחד תואר באיכות הסביבה. עוד פרוייקט שכדאי לשים לב אליו הוא ׳מיוחדים במדים׳ שכבר יצא לפועל, ומטרתו לאפשר קליטה של נערים ונערות בעלי צרכים מיוחדים בצה״ל. וגם, שיתוף פעולה של תיכון אלכסנדר MASS בהוד השרון עם תלמידים אמריקאים שמגיעים לסמסטר לימודים או תוכנית קיץ בישראל המשלבים חוויה בביקור במקומות היסטורים חשובים בישראל ולא רק למידה שיגרתית בתוך כיתה.
ארגון JNF גם יצר כוח משימה מיוחד שמטרתו לאחד אנשים מאזורים שונים בארץ. כל אחד יכול לייצג את אזור המגורים שלו ולהתנדב שם כדי להביא לשינוי חברתי, אקולוגי, חינוכי ועוד.
לסיום, מה הכי חשוב לך באופן אישי שידעו על JNF?
״למרות שזו כבר השנה ה-20 שלי בארגון, אני מרגישה שיש לי עוד המון אנשים לראות, מקומות ללכת ומדינה לבנות. JNF זוכה בשנים האחרונות ב –Charity Navigator לציון 4 כוכבים שהוא הכי גבוה שקיים. אחת המטרות שלי באופן אישי היא שגם הישראלים יבינו ש JNF זה לא אירגון ישן של סבתא שלנו שרק נוטע עצים. אלא ארגון חי ותוסס שפועל למען המדינה שהם הכי אוהבים בעולם.״
https://usa.jnf.org